סדר יומם של התימנים החל בתפילה בבוקר אשר בסיומה יצאו לעבודה שכללה ייבוש הביצות, עקירת עצי שיזף, נטיעת אקליפטוסים ליבוש הביצות, הכשרת הקרקע לחקלאות וגידול משק חי וצומח. כמו כן, עסקו התימנים החלוצים בעבודה שכירה ובקבלנות בחוות כנרת, בביתניה, בדגניה ובכנרת המושבה, ואף עסקו בעבודות תשתית לתחנת החשמל בנהריים ובסלילת כבישים באזור.
הם סבלו ממחלות קשות, מקדחת ומתמותה רבה ומתוך המשפחות שהגיעו לכנרת נותרו רק עשר משפחות אשר אף הן איבדו רבים מיקיריהן. 5

בשנת תרע"ד (1915) נעשה נסיון ראשון (ובלתי מוצלח) להקים את קבוצת כנרת בסמוך למושבם של "תימני כנרת"; בפועל, רק בשנות ה - 20 עלתה הקבוצה על הקרקע. יצוין כי הקרבה הפיסית שבין 2 הקבוצות לא רק שלא הביאה לאחווה ושותפות ביניהן, אלא שבין שתי קבוצות המתיישבים היו חיכוכים רבים, כפי שיצויין להלן.
באותה שנה (1915), נבנו לתימנים חמישה בתים נוספים (בנוסף ל"בית המוטור") אשר הספיקו רק לחלק נוסף מהמשפחות ולא לכולן. היה ברור לאנשי הציונות וההסתדרות כי מן הראוי לבנות לתימנים לפחות חמישה בתים נוספים ובכך להקים מושב, ואכן התקבלה החלטה לעשות כן. 6
יתרה מכך, היתה כוונה לצרף למושב התימנים בכנרת מספר פועלים אשכנזים על מנת "שיהיו למורי-דרך לתימנים בדברים חדשים, אשר דרושים במקום הזה, איניציאטיבה החסרה על פי רוב לתימנים. 7

למרות כל זאת, קבוצת כנרת הערימה קשיים על "תימני כנרת" בדרכים שונות. קבוצת כנרת התנגדה לבניית בתים נוספים לתימנים ואף גרמה לעיכוב ולמניעת תחילת הבניה לתימנים. 8
קבוצת כנרת דרשה שתגיע למקום "הוועדה לברור תכניות המשקים" ואף עודדה את הועדה להחליט על העברת תימני כנרת ממקומם.
ב. צ'רנמובסקי, חבר קבוצת כנרת, ציין בפני הועדה כי במקום אין מספיק מרחב מחיה לשתי קבוצות מתיישבים, ואין הוא רואה מוצא אלא רק "בזה שיעבירו את התימנים למקום אחר." 9
קבוצת כנרת גם מציינת כי לתימנים יש שטח אדמה גדול יותר ופורה יותר הניתן להשקיה ביתר קלות. חברי הקבוצה מציינים כי הם נתקלים בבעיות והפתרון הפשוט הוא בהעברת התימנים ולקיחת אדמותיהם. לכן, מציינים חברי הקבוצה: "חשוב לנו מאד לדעת מתי ( ההדגשה במקור ) ואיך חושבת המחלקה להוציא לפועל את ההחלטה הזאת (העברת "תימני כנרת" ג.מ.), למען נוכל לסדר לנו תכנית עבודתנו לשנה הבאה ולגשת לעבודת ההכנה בזמן". 10

בין חברי קבוצת כנרת לבין "תימני כנרת" התגלעו חילוקי דעות בעקבות טענת התימנים כי חברי הקבוצה מנעו את השקיית חלקות-האדמה שלהם, לא סייעו בידם בחריש האדמה, ויתרה מכך, אף מנעו מהם מי-שתיה. 11

חברי קבוצת כנרת לא הכחישו את הטענות אך הסבירו זאת בסיבות שעיקרן "עניי עירך קודמים"; משמע שהם לא מסוגלים לספק את הצרכים של שתי הקבוצות ולכן הם קודם מספקים את צרכיהם. נקודה זו מופיעה במכתב התגובה של חברי קבוצת כנרת:
"אנו לא מנענו מהם (מהתימנים ג.מ.) מים להשקאה במידה (ההדגשה במקור) אשר ההשקאה הספיקה גם עבורנו..."אשר למי השתיה - בזמן ההשקאה הם מקבלים מים מצינור ההשקאה העובר בקרבת הבתים ועכשיו כשאין מים בצינור ההשקאה הם סובלים באמת." 12

בהמשך מציינים חברי כנרת כי עזרו מעט מאד בחריש של התימנים היות והטרקטור היה עסוק בהשקאת אדמותיהם. חברי הקבוצה אף מוסיפים כי עזרתם לתימנים לא תוכל לסייע בקיומם של האחרונים במושבה ומן הראוי להעבירם בהקדם.13

חלקת התימנים בבית הקברות בכנרת
קרא עוד

מכתבו של הרב דוד ישראל לראשי הסוכנות המתאר, את תלאות קבוצת התימנים בכנרת. לתימלול המכתב

מכתב מכנרת למח' להתיישבות בראשותו של ארתור רופין , המבקש לעכב את בניית הבתים לתימנים, 21.11.23

רחוב כנרת בכפר מרמורק ההיסטורי, לשם הועברו התימנים, שברבות הימים הפך לפרבר נאה