טבריה. יום ב', י' באדר, תרפ"ג

כבוד ההנהלה הציונית בארץ ישראל,

הרשו נא לי לבאר לפניכם את מצבי כמו שהוא. זה לי 11 שנים שעזבתי את ארץ מולדתי תימן ואבוא ארצה ישראל, ופה אני מתגורר במשאבת המים אשר ע"י המושבה כינרת, ואני סובל פה הרבה מאד.

כל חמורי ניגנבו לי ע"י גנבים שחדרו לתוך הבית וגם עופות אי אפשר לי לגדל יען שהשועלים אוכלים אותם וגם בלילה לא אנוח כי קול המכונה מנדדת את שנתי מעיני ומחלת הקדחת תוקפת אותי לפרקים – זהו מצבי העגום פה בבית החרב הזה.
בבית הזה נפלה בתי מהסולם ותמת... כי הלא חורבה היא ואין אדם יכול לדור בחורבה.

ובכן, בהיות שההנהלה הציונית ניזקקת תמיד לעזרתם של התימנים, לכן הנני מבקש מאת כבודו לחוש לעזרתי ולגאלני מהחורבה הזאת, שהביאתני עד דכא, ולסייע בידי שאוכל להתיישב בישוב של יהודים בבית אשר יסכון לדירה.

בתקוה כי בקשתי זו תמצא הד בלבכם.
הנני מסיים בכבוד רב.
דוד בן-ישראל.

הכתבת שלי דוד בן-ישראל תימני, כנרת ע"י טבריה א"י.