התנהגות פוליטית בישראל, סיפורם של "תימני כנרת"  פונקציונליזם חברתי או קולוניאליזם אשכנזי? 
 
כתב: גיל מנצור,  החוג למדע המדינה,   אוניברסיטת ת"א

אודותנו

לדף הבית

הסיפור שמות המתיישבים הרקע ההיסטורי הקונצנזוס
והקונפליקט
ביבליוגרפיה פונקציונליזם קונצנזואלי הזווית המעמדית ההנצחה

הרקע ההיסטורי

בפרק זה אציג את הארועים המרכזיים אשר התחוללו בארץ-ישראל בשנים שבין עליית "תימני כנרת" לארץ ועד העברתם לרחובות.רקע זה יסייע רבות בניתוח המקרה.
בתקופת הישוב היה המנדט הבריטי,כמו השלטון העותומני לפניו, מעין ממשלה אשר שלטה באמצעי הכפיה האלימים ובמערכת המשפט. פקודת העדות הבריטית (כהמשך לדפוס השליטה עותומני) העניקה סמכויות רבות ואוטונומיה רבה לקבוצות הדתיות השונות. דפוס שלטון זה הביא להתגבשותן של "שתי ישויות" מדיניות בארץ ישראל; האחת ערבית והשניה יהודית, אשר בה הזרם הציוני היה הדומיננטי. ל"ישות היהודית" אף היתה מעין ממשלה אשר שלטה על אמצעי כפיה פוליטיים, כלכליים, חברתיים ואידיאלוגיים . שתי ה"ישויות" הללו הקימו ארגונים צבאיים אשר היו כפופים למרותן, ובאמצעותם ניסו להיאבק בשלטון הבלעדי של הבריטים בארץ ואף החריפו את המאבק ביניהן.
16

כבר בתקופת השלטון העותומני ( החל מסוף המאה ה - 19), ה"יחידה המדינית" היהודית לא היתה הומוגנית בהרכבה ואף בהגדרת מטרותיה. באותה עת, נחלק הישוב היהודי ל"ישוב חדש" ו"ישוב ישן", דבר אשר הביא ליצירת מגזרים חברתיים אשר מחד היו מאוחדים ברצון לחיות בארץ-ישראל, אך מאידך, היו בעלי אינטרסים, מטרות ואידיאולוגיה שונים לחלוטין. 17
בין השנים 1904 - 1914 התרחשה העליה השניה. מספר סיבות הביאו לעליה זו, שהורכבה רובה מיהודים אשר באו מרחבי הקיסרות הרוסית; הסיבה הראשונה היתה היותה של ההסתדרות הציונית העולמית עובדה מוגמרת. הסיבה השניה היתה גל הפרעות האכזרי מאד שהחל לגאות בקיסרות הרוסית. הסיבה השלישית היתה אכזבת הצעירים היהודים שנטו לסוציאליזם לאחר כשלון מהפכת 1905 ברוסיה, ולבסוף המשבר שתכנית אוגנדה (1903) גרמה בתנועה הציונית והבליטה את הצורך בעליה לארץ-ישראל ובקביעת עובדות בה. למרות שעל פי אומדנים עלו לארץ-ישראל בעליה השניה כ 40 -35 אלף יהודים, בשנת 1929 טען בן-גוריון ש"יתכן לקבוע בלי לטעות בהרבה, כי לא יותר מעשרה אחוזים מאנשי 'העליה השניה' שבאו לארץ ישראל במשך עשר שנים, מתרס"ד ועד פרוץ המלחמה, נשארו בארץ. כתשעים אחוזים שבו כלעומת שבאו".
18  

במהלך אותן שנים התגבשה התפיסה הציונית כי כדי להשיג אוטונומיה יש להשיג שליטה על ההון, האדמה והעבודה. את ההון השיגו המתיישבים היהודים ממקורות שמחוץ לארץ-ישראל ובעזרתו "כבשו" את האדמה ע"י רכישתה מהערבים. במאבק על "כיבוש העבודה" נחלו המתיישבים כשלון צורב היות ובעלי הקרקעות העדיפו את הפועלים הערבים הזולים על פני היהודים שדרשו שכר גבוה יותר. כפתרון הוצעו שתי אסטרטגיות: האחת, הבאת פועלים יהודים מתימן שישתכרו כערבים, והשניה היתה רכישת אדמות למתיישבים היהודים שהיו חלשים בשוק העבודה (קרי יוצאי אירופה), שעליהן תוקמנה התיישבויות יהודיות אשר תחזקנה את עצמן.   19

מבחינה פוליטית התאפיינה תקופת הישוב בפעילות פוליטית ערה (בעיקר בתחום המפלגתי) עם מוסדות נבחרים שהיו מעין גופים מחוקקים ומבצעים, מערכת שיפוט פנימית, אוטונומיה חינוכית ועוד. עד לשנות העשרים המערכת הפוליטית בארץ היתה מצומצמת מאד וכללה את מפלגות "הפועל-הצעיר" , "פועלי-ציון, וה"בלתי-מפלגתיים". יצויין כי האחרונים העדיפו להקים הסתדרויות פועלים על פני פעילות פוליטית, שמטרתן טיפול בנושאי בריאות, עבודה והקמת ישובים חקלאיים.20

רק בשנת  1920 בבחירות הראשונות לאסיפת הנבחרים,  מתגלה תמונה ברורה יותר של המבנה החברתי פוליטי בארץ-ישראל. בבחירות השתתפו כ - 20 מפלגות אשר התחלקו לארבעה גושים; הגוש הפועלי , הגוש האזרחי (ימין ומרכז), הגוש הדתי, והגוש העדתי. הגוש הפועלי אשר הציג רק שתי מפלגות ("אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר") התגלה כבר אז כחזק יותר מהגוש האזרחי אשר הציג תשע רשימות בבחירות. בחירות אלו שיקפו את השינוי שחל בישוב; ככל שגברה העליה לארץ, אשר רובה ככולה הגיעה ממדינות אירופה, נחלש מעמדם של בני הארץ הותיקים ובמיוחד הספרדים והחרדים ( אשר פרשו מרצונם מאסיפת הנבחרים בעקבות אי-הסכמה בנושא זכותן של הנשים לבחור ולהיבחר). לקראת סוף שנות העשרים, התגבש מבנהו של הישוב היהודי בארץ ישראל כשבמוקד ניצבת ההסכמה המשותפת של גוש הימין וגוש השמאל כי התנועה הציונית נמצאת במשבר ויש להחליפה. על רקע זה החל מאבק בין שני הגושים על השליטה בהנהגת התנועה הציונית. 21   כך, באותן שנים (שנות העשרים), עוצבו הגופים הישוביים - כנסת ישראל, אסיפת הנבחרים, והועד הלאומי אשר פעלו במקביל למוסדות הציוניים - ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. 22

נתון מעניין וחשוב הוא כי בין השנים 1931 - 1919 עלו לארץ-ישראל 116,796 יהודים כאשר רק 11,214 (פחות מ - %10) הגיעו ממדינות אסיה ואפריקה לעומת 94,789 ( יותר מ - %81 אשר הגיעו ממדינות אירופה. 23  

 

| לראש הדף  |  לדף הבית צור קשר  |   ביבלויוגרפיה  |  ההנצחה  |
| הסיפור  | המתיישבים | הרקע ההיסטוריהקונצנזוס והקונפליקט  |  פונקציונליזם קונצנזואלי | הזווית מעמדית  |