התנהגות פוליטית בישראל, סיפורם של "תימני כנרת"  פונקציונליזם חברתי או קולוניאליזם אשכנזי? 
 
כתב: גיל מנצור,  החוג למדע המדינה,   אוניברסיטת ת"א

אודותנו

לדף הבית

הסיפור שמות המתיישבים הרקע ההיסטורי הקונצנזוס
והקונפליקט
ביבליוגרפיה פונקציונליזם קונצנזואלי הזווית המעמדית ההנצחה

הקונצנזוס והקונפליקט

מוסכם על הכל, כי הפוליטיקה היא מאבק מתמשך בין קבוצות, אינטרסים ואידיאולוגיות שונות במטרה עיקרית אחת - השגת כח. מאידך, ובניגוד להסכמה כוללת זו, ישנה סוגיה מרכזית הנמצאת בוויכוח חריף בין אותם אנשים החוקרים את התהליך הפוליטי. הסוגיה הנדונה היא האם בסיסה של המציאות הקונפליקטואלית הפוליטית מאופיינת במשחק סכום-אפס, המעיד על התנגשות בין אינטרסים מנוגדים שאינם ניתנים לגישור ללא שימוש באמצעי כפיה פוליטיים, או שמה; בבסיסו של הקונפליקט ישנה נאמנות המשותפת לכלל הקהילה הפוליטית. כלומר, הסוגיה הנדונה (גם במקרה שלנו), מנסה לקבוע האם בסיס המציאות הפוליטית הוא קונצנזואלי או קונפליקטואלי. 24

יצויין, כי בכל חברה קיימים אלמנטים סותרים המאלצים כל אחת משתי התיאוריות להתמודד עימם. כלומר, אלו המחזיקים בתאוריה של קונצנזוס ומנגד, הימצאותם של יסודות קונצנזואליים בחברה סותרים את תיאוריית הקונפליקט. אולם, אליבא שתי התיאוריות, התופעות הללו אשר לכאורה סותרות אותן, למעשה רק מחזקות אותן. שכן, תטען התיאוריה הקונצנזואלית, הקונפליקט בחברה אינו מהווה סתירה כלל וכלל, היות והוא קיים על בסיס הקונצנזוס החברתי וממלא בחברה תפקיד חיוני של שיפור מדינות, מניעת התאבנות חברתית ואף שמירה על ערנות המגנה על החברה מפני עצמה. מנגד, בעיני התיאוריה הקונפליקטואלית, הקונצנזוס החברתי אינו אלא תוצאה של הקונפליקט הבסיסי המעיד על נצחונו של צד אחד. צד זה עושה שימוש בקונצנזוס על מנת להביא לסולידריות חברתית ופוליטית (לכאורה), אשר תמנע קונפליקטים, ותאפשר את התבססותו של המנצח בשלטון כאילו הוא מייצג קונצנזוס. 25

בעבודה זו, הגישה המעמדית והגישה הפונקציונליסטית מייצגות את שתי התיאוריות שצוינו לעיל. המעמדיים יטענו כי הכח הוא מצרך סכום-אפס. הם יטענו כי הפוליטיים והחלוקה הבלתי שיוויונית של הכח בחברה מעידים על חלוקת עבודה חברתית חיונית, המתחלקת באופן פונקציונלי בין הקבוצות השונות, ולא על איבה ניצחת וניצחית. 26

הסוציולוג הגרמני רלף דהרנדרוף היה בין המבקרים הראשונים של התיאוריה הפונקציונליסטית. בבואו לבקר תיאוריה זו (אותה כינה  התאוריה האינטגרטיבית) הציג אל כל מול טיעון פונקציונליסטי טיעון מתאוריית הכפיה כדלקמן:27

טיעון פונקציונליסטי:
1. כל חברה נבנית מיסודות אחדים המאופיינים ביציבות והתמדה.
2. כל חברה וחברה היא מבנה של יסודות מלוכדים היטב.
3. לכל יסוד בחברה יש תפקיד והוא תורם לשימור החברה.
4. כל מבנה חברתי נשען ומבוסס על ערכים המוסכמים באופן מלא בין כל החברים.

טיעון מתיאוריית הכפיה:
1. בכל חברה ובכל מקום ישנם באופן מתמיד תהליכי שינוי.
2. קונפליקט חברתי וחילוקי דיעות קיימים בכל חברה ובכל מקום.
3. כל יסוד בחברה תורם ומסייע להתפוררותה.
4. כל חברה מבוססת על כפיית רצונם של חלק מהחברים על השאר.

השוואה זו מסייעת אף היא להבין ולאפיין את ההבדלים שבין התיאוריות הקונפליקטואליות לבין התיאוריות הקונצנזואליות.

הגישה הפונקציונליסטית, כפי שבאה לידי ביטוי בכתביהם של ש.נ. אייזנשטדט, מ. ליסק  ו ד. הורביץ, תהווה בסיס רעיוני קונצנזואלי לניתוח המקרה של "תימני כנרת". מנגד, מאמרו של ג. שפיר "קרקע, עבודה ואוכלוסיה בקולוניזציה הציונית: היבטים כלכליים ויחודיים" וספרו: Land, Labour and the origins of   the Israeli-Palestinian Conflict, 1882-1914 , בעלי אוריינטציה  מעמדית, יהוו בסיס קונפליקטואלי להצגת ניתוח אלטרנטיבי, תוך הצגת בקורת על הניתוח הפונקציונליסטי.

 

| לראש הדף  |  לדף הבית צור קשר  |   ביבלויוגרפיה  |  ההנצחה  |
| הסיפור  | המתיישבים | הרקע ההיסטוריהקונצנזוס והקונפליקט  |  פונקציונליזם קונצנזואלי | הזווית מעמדית  |