width="900"
מאה שנה לעליית תימני כנרת
סיפורם של תימני כנרת שמות המתיישבים תמונות הכנרתיים ברחובות התנהגות פוליטית בישראל, סיפורם של "תימני כנרת"   דור ההמשך וההנצחה


מתוך העבודה של גיל מנצור : התנהגות פוליטית בישראל, סיפורם של "תימני כנרת"  פונקציונליזם חברתי או קולוניאליזם אשכנזי? 
החוג למדע המדינה,   אוניברסיטת ת"א

בשנת 1909 עלו ממחוז שרעב שבתימן מספר משפחות ובראשן הרב דוד ישראל צאירי המכונה אלשריעה (השופט, הדיין).
העלייה היתה עוד בטרם שליחות יבנאלי לתימן (אשר היתה בין השנים 1911 - 1912), ובתקופה בה האימפריה העותומנית עדיין שלטה הן בתימן והן בארץ ישראל 1.

משפחות התימנים אשר חיו בשלום ואחווה עם שכניהם הערבים, חיסלו את עסקיהן בתימן והחלו לעלות לישראל. בתחילה, נעו התימנים ברגל במשך שלושה שבועות עד שהגיעו לעיר עדן, משם, המשיכו בהפלגה לסואץ וליפו. עקב מזג אוויר סוער ששרר והעובדה שעדיין לא היה נמל ביפו, החליט בעל האוניה להמשיך לעבר חיפה ושם להוריד את הנוסעים. בחיפה שהו העולים התימנים פרק-זמן קצר מאד ומיד עברו לחדרה, לאחר שקיבלו הצעה לעבודה. בחדרה חיו התימנים בתנאי דוחק קשים ביותר עד שנת 1912 , אז הציע להם נציג מאגודת "השומר" לעבור ולהתיישב בגליל, הצעה לה נעתרו התימנים. כאשר הגיעו לאור הכנרת, החליטו חלק מהתימנים להמשיך לעבר יבנאל, והשאר, כ - 14 משפחות, החליטו להישאר במקום. 2

בכנרת הוקצה לתימנים מבנה אחד בלבד והיה זה "בית המוטור", אשר הוקם ונבנה בשנת 1910 ביוזמתו של האגרונום משה ברמן - המנהל של חוות כנרת. 3

בבית המוטור אשר שימש לשאיבת מים מהירדן לצרכי השקיה היו שלושה חדרים בלבד, בהם התגוררו הרב ושתי משפחות נוספות. שאר משפחות התימנים התגוררו במבני טיט אותם הם בנו בעצמם. 4 סדר יומם של התימנים החל בתפילה בבוקר אשר בסיומה יצאו לעבודה שכללה ייבוש הביצות, עקירת עצי שיזף, נטיעת אקליפטוסים ליבוש הביצות, הכשרת הקרקע לחקלאות וגידול משק חי וצומח. כמו כן, עסקו התימנים בעבודה שכירה ובקבלנות בחוות כנרת, בביתניה, בדגניה ובכנרת המושבה, ואף עסקו בעבודות תשתית לתחנת החשמל בנהריים ובסלילת כבישים באזור. התימנים סבלו ממחלות קשות, מקדחת ומתמותה רבה ומתוך המשפחות שהגיעו לכנרת נותרו רק עשר משפחות אשר אף הן איבדו רבים מיקיריהן. 5

בשנת תרע"ד (1915) נעשה נסיון ראשון (ובלתי מוצלח)  להקים את קבוצת כנרת בסמוך למושבם של "תימני כנרת"; בפועל, רק בשנות ה - 20 עלתה הקבוצה על הקרקע. יצוין כי הקרבה הפיסית שבין 2 הקבוצות לא רק שלא הביאה לאחווה ושותפות ביניהן, אלא שבין שתי קבוצות המתיישבים היו חיכוכים רבים, כפי שיצויין להלן.

באותה שנה (1915), נבנו לתימנים חמישה בתים נוספים (בנוסף ל"בית המוטור") אשר הספיקו רק לחלק נוסף מהמשפחות ולא לכולן. היה ברור לאנשי הציונות וההסתדרות כי מן הראוי לבנות לתימנים לפחות חמישה בתים נוספים ובכך להקים מושב, ואכן התקבלה החלטה לעשות כן. 6 יתרה מכך, היתה כוונה לצרף למושב התימנים בכנרת מספר פועלים אשכנזים על מנת "שיהיו למורי-דרך לתימנים בדברים חדשים, אשר דרושים במקום הזה, איניציאטיבה החסרה על פי רוב לתימנים. 7

למרות כל זאת, קבוצת כנרת הערימה קשיים על "תימני כנרת" בדרכים שונות. קבוצת כנרת התנגדה לבניית בתים נוספים לתימנים ואף גרמה לעיכוב ולמניעת תחילת הבניה לתימנים. 8

קבוצת כנרת דרשה שתגיע למקום "הוועדה לברור תכניות המשקים" ואף עודדה את הועדה להחליט על העברת תימני כנרת ממקומם.
ב. צ'רנמובסקי, חבר קבוצת כנרת, ציין בפני הועדה כי במקום אין מספיק מרחב מחיה לשתי קבוצות מתיישבים, ואין הוא רואה מוצא אלא רק "בזה שיעבירו את התימנים למקום אחר...."
9   . קבוצת כנרת גם מציינת כי לתימנים יש שטח אדמה גדול יותר ופורה יותר הניתן להשקיה ביתר קלות. חברי הקבוצה מציינים כי הם נתקלים בבעיות והפתרון הפשוט הוא בהעברת התימנים ולקיחת אדמותיהם. לכן, מציינים חברי הקבוצה: "חשוב לנו מאד לדעת מתי ( ההדגשה במקור ) ואיך חושבת המחלקה להוציא לפועל את ההחלטה הזאת (העברת "תימני כנרת" ג.מ.), למען נוכל לסדר לנו תכנית עבודתנו לשנה הבאה ולגשת לעבודת ההכנה בזמן". 10

 בין חברי קבוצת כנרת לבין "תימני כנרת" התגלעו חילוקי דעות בעקבות טענת התימנים כי חברי הקבוצה מנעו את השקיית חלקות-האדמה שלהם, לא סייעו בידם בחריש האדמה, ויתרה מכך, אף מנעו מהם מי-שתיה.11 חברי קבוצת כנרת לא הכחישו את הטענות אך הסבירו זאת בסיבות שעיקרן "עניי עירך קודמים"; משמע שהם לא מסוגלים לספק את הצרכים של שתי הקבוצות ולכן הם  קודם מספקים את צרכיהם. נקודה זו מופיעה במכתב התגובה של חברי קבוצת כנרת:"אנו לא מנענו מהם (מהתימנים ג.מ.) מים להשקאה במידה (ההדגשה במקור) אשר ההשקאה הספיקה גם עבורנו..."אשר למי השתיה - בזמן ההשקאה הם מקבלים מים מצינור ההשקאה העבור בקרבת הבתים ועכשיו כשאין מים בצינור ההשקאה הם סובלים באמת." 12 בהמשך מציינים חברי כנרת כי עזרו מעט מאד בחריש של התימנים היות והטרקטור היה עסוק בהשקאת אדמותיהם. חברי הקבוצה אף מוסיפים כי עזרתם לתימנים לא תוכל לסייע בקיומם של האחרונים במושבה ומן הראוי להעבירם בהקדם.13

לבסוף, בשנת 1930, הועברו התימנים לרחובות. על כך אמר יוסף מרגלית מתימני כנרת": "אנחנו למעשה לא רצינו לעבור, הרבה זמן הם רצו שאנחנו נעבור, ואנחנו לא רצינו. הדבר היחיד שגרם לנו לעבור - זה היה חוסר המניין בבית הכנסת." 14

"אבא אמר להם" בתימן לא היתה לי גלות. הגלות היא בארץ ישראל. אם בשבת אני לא יכול להתפלל בציבור זו גלות. אני לא יכול להישאר פה. ואנחנו הרבה שנים דרשנו מקק"ל שיביאו עוד משפחות, אבל הם לא רק שלא רצו להביא עוד משפחות אלא רצו את המשפחות שלנו להעביר למקום אחר".15

כך, לאחר כ - 19 שנה הועברו "תימני כנרת" ממקום מושבם וייסדו את מושב העובדים הראשון של בני העדה התימנית - מרמורק.

 

הסיפור של תימני כנרת המתיישבים |    תמונות  |  התנהגות פוליטית בישראל  |  ההנצחה  |  צור קשר   | דף ראשי