מאה ואחת שנים לעליית תימני כנרת
סיפורם של תימני כנרת שמות המתיישבים תמונות הכנרתיים ברחובות התנהגות פוליטית בישראל, סיפורם של "תימני כנרת"   דור ההמשך וההנצחה

סיפורם של תימני כנרת

דקל רם צמרת |  משה פרג

היסטוריה של עם נבנית מהרבה פרטים קטנים, שבסופו של דבר יוצרים תמונה גדולה. היא בנויה, כמו בפסיפס, מאפיזודות קטנות שמשתלבות זו בזו ויוצרות סיפור גדול. ההיסטוריה של העם היהודי מורכבת ועשירה לאין שיעור. לאורך מאה ועשרים דורות יצרו אותה אנשים רבים בדם ויזע. על בימתה הופיעו אנשים ומנהיגים בעלי שיעור קומה כמו משה רבנו, דוד המלך, הרמב"ם, דוד בן גוריון ועוד רבים אחרים. 

למעשה, כל יהודי באשר הוא, הוסיף משהו קטן משל עצמו להיסטוריה של עמנו. כל אחד מאיתנו הוא נקודת צבע בודדת על הבד שעליו מצוירת התמונה הגדולה. בתוך תמונה זו מופיעים כתמי צבע משמעותיים ובולטים. בתקופה העתיקה היו אלה בין היתר יציאת מצרים, בנין בית המקדש הראשון, בנין בית המקדש השני, חורבן בית המקדש השני ומלחמת בר כוכבא. בעת החדשה היו אלה שיבת ציון המחודשת, הכרזת בלפור והקמת המדינה.

סיפורנו האישי המתחיל בסיפורם של כמה משפחות שעלו מתימן בשנת 1911 לערך, ואשר התיישבו ב"בית המוטור", הממוקם פה, ליד המושבה כינרת, הוא אחד מכתמי הצבע הקטנים המופיעים בהיסטוריה של העם היהודי. הוא אינו סיפור גדול בהיבט הלאומי, ולא תמצא בו שמות של גיבורים גדולים, אך הוא בהחלט סיפור המבוסס על דם ויזע. יותר מכל, הוא מבוסס על אמונה עזה בגורלו של העם היהודי ובקשר בינו לבין הארץ הזאת.

 להמשך המאמר

בשנת 1909 עלו ממחוז שרעב שבתימן מספר משפחות ובראשן הרב דוד ישראל צאירי המכונה אלשריעה (השופט, הדיין).
העלייה היתה עוד בטרם שליחות יבנאלי לתימן (אשר היתה בין השנים 1911 - 1912), ובתקופה בה האימפריה העותומנית עדיין שלטה הן בתימן והן בארץ ישראל. 
 להמשך המאמר

 

סיפורו של שלט  - הסיפור שלי  

בית קברות לחוף הכינרת
ירחמיאל מנצור, קורא קדיש על קיברו של סבו, חיים מנצור

במקום נמצאים קבריהם של אנשי החווה, המושבה והקבוצה.  במקום קבורים זקני "תימני כנרת" וילדיהם שמתו מהמחלות שפקדו אותם, פליטי מושבות יהודה שגורשו לגליל במלחמת העולם הראשונה. וב-26 ביולי 2004 נקברה כאן גם המלחינה והפזמונאית נעמי שמר שנולדה בקבוצת כינרת.

קוראים לי גיל מנצור.

אני  בנו של בן ציון מנצור יבדל"א, נכדו של משה מנצור ז"ל שנולד בתימן בשנת 1897 ונפטר בשנת 2002 (בגיל 105) ונינו של חיים מנצור ז"ל הקבור בכנרת. סבי משה עלה לארץ בשנת 1907, בהיותו בן 10, עם הוריו ואחותו, סלמה, דרך פורט סעיד שבמצריים. עם עלייתם לארץ הם התיישבו ליד המושבה כנרת. זמן קצר לאחר הגעתם למקום נכנעו הוריו ואחותו של סבי לרעב ולמחלת הקדחת ונפטרו. סבא, שהיה עדיין ילד, נותר לבדו. לימים, הוא אהב לספר לנו הנכדים כיצד אברהם הרצפלד, מי שדאג לקליטת התימנים בכנרת, לקח אותו תחת חסותו, ואף לקח אותו לטיפולים בבית החולים בטבריה. להמשך המאמר

     

 

 ראשי  |   סיפורם של תימני כנרת  |   שמות המתיישבים |   תמונות  | 
התנהגות פוליטית בישראל, סיפורם של "תימני כנרת"   הכנרתיים ברחובות   |  הנצחת תימני כנרת